לא מזמן בקרתי, בפיצרייה חדשה בפינה,
סיפרו ששם ,הם מיצרים בעצמם את הגבינה.
ובשנקין יש פיצרייה שגילתה ממש ת' אור,
שם מגישים ת' פיצה, בתוך אוזניים של חמור.
ובשדרה יש פיצה, בלי בצק גבינה או זית,
לשם כדאי שתביא את הפיצה מהבית.
ופיצה אחרת שמוכרת תוספות עם נקניק חזיר,
אם אתה מקיא, את הפיצה אפשר להחזיר.
מסעדה שמוכרת פיצה ממש ממש דקה,
אתה נשאר רזה, אבל רעב, מזה מכה !
עם האצבע כדאי ללכת תקועה מאחור,
כי פותחים בעיר אטלקיה או פיצרייה, ממש בכול חור.
כול זב חוטם או סתם חייל משוחרר,
פותח פצריה בסגנון רטרו, חדש, ישן, מוכר.
מלפני ומצדדיי בא לך לצעוק כבר די.
זה לא קל ולא פשוט, וזו ממש לא חובבנות,
לעשות פיצה טובה שנים, זה גובל באומנות.
ואם תרצו ללמוד דבר ובסוף גם להפנים,
הסתכלו על פיצה האט היא עושה את זה שנים.
לא אופנה חולפת, לא גימיק, לא בלון,
אותה נוסחת בצק סודית, שערבה כול כך, להמון.
לא רק כאן בארץ, או באיזו כפר או עיר,
אלה, בכול העולם כול אחד אותה מכיר.
זה ברור כבר לכולם ואין כאן שום ספק,
זו מקצוענות כך שנים, לייצר את אותו הבצק.
ואי אפשר לרמות את כולם עשרים שנה,
אבל כן אפשר עם פיצה האט, לנצח את האופנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה