רותי
פעם פגשתי בחורה בבליינד דייט, חברה משותפת הכירה בנינו.
אף אחד מאיתנו לא ממש אהב את הסיטואציה, אבל כוחות הסקרנות עשו את שלהם ונפגשנו.
בדרך לפגישה העיוורת, אתה מספר לעצמך, שהיא בוודאי, לא ממש יפה כפי שאמרו, ובטח לא חכמה גדולה, ועוד המון דברים, שממש קל לתאר על משהי שהולכים לפגוש בפגישה עיוורת.
ובדרך כלל, כאשר אתה פוגש את "הכלה", אתה מגלה שכול מה שתיארת לעצמך נכון, רק גרוע בהרבה.
המקרה הזה עם אותה בחורה, לא היה דומה לשום דבר שהכרתי בעבר.
היא התגוררה ברמת החיל, בבית ישן מאוד, שהיה שייך לשכנים שלה, זוג נשוי שתכנן להרוס את הבית ולבנות חדש בעתיד.
היא עמדה שם בגינה, יפה כל כך מלאת חיים, עם חיוך הורס, אף נשרי מלא אופי, רזה כמו דף, עם חזה שאתה מוכן להישכח איתו לבד על אי בודד.
נפגשנו כשהיא עם מלט על הידיים, מאחורי הגדר, שאלה אם אכפת לי לקפוץ מעל, מהצד, היות והיא בדיוק תיקנה את השער.
שאלתי את עצמי, האם היא באמת מחכה לי, או שאולי היא בעניין השער בכלל, ואני בעצם רק מפריע.,מי פוגש את הדייט שלו בפעם הראשונה כך...?!
אחר כך, לאחר שהתנקתה מעט, שאלה האם אני מעוניין לשתות קפה, והתפארה בכך שהיא יודעת להכין נס. מי מתפאר בזה?!
בהמשך גם הגיעה חברה שלה לגמרי במקרה, שהתברר לאחר שנים כמתוכנן לגמרי, והיכתה שורשים.
אני כבר לא זוכר על מה דברנו, ודברנו די הרבה, בעיקר אני כרגיל.
היא שאלה על חברות שלי לשעבר ואמרה שהן נורא יפות ומה בדיוק באתי לחפש אצלה, בטח לא את היופי שלהן וכו' . היא מאוד הצחיקה אותי, בהתנהלות ההזויה שלה, כאילו נלקח מסרט של וודי אלן, אבל בעצם אמיתי לחלוטין.
בסוף הלכתי הביתה, די מוקדם לדעתי.
אני לא יודע מה בדיוק משך אותי בבחורה ההיא, יכול להיות שהלוק המדהים הזה, או אולי העובדה שהיא לא ספרה אותי בכלל, ופגשה אותי עם חברה ומלט על הידיים, ואולי הכול ביחד, אני רק יודע , שבדרך הביתה , ידעתי שהחיים שלי, לעולם לא יהיו כפי שהיו יותר.
התאהבתי.
למחרת בבוקר או אולי בצהריים, ובניגוד מוחלט למופיע במדריך למתחיל המקצוען, ולכול העצות שתמיד נתתי לאחרים, התקשרתי אליה והשארתי לה הודעה על המשיבון.
לשון ההודעה הייתה, "רותי היה לי מאוד כיף איתך אתמול ואני חושב שאני מאוהב בך, צלצלי אלי אודי ".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה